חאני שוב חברים,
אנחנו עדיין כאן, אתם. זה אמצע דצמבר 2022... איכשהו. אף אחד לא יודע איך זה אפשרי. אני באמת מרגיש שכתבתי שרשור פתוח לתכנון חתונת דצמבר בשנה שעברה שבוע שעבר. אני אצטט את עצמי ואומר שוב... "האם נוכל פשוט לקפוץ למעלה ולמטה לשנייה ולהעריך שאכן עברנו הכל 68 חודשים של 2020 2021." כי, נו, עשינו. כשכתבתי את הפוסט הזה בשנה שעברה, היינו על מצוק החיסונים, יכולנו להרגיש את זה. COVID השתולל, ידענו שהחגים הולכים להיות מוזרים, אבל ידענו שהחיסונים מגיעים. והם עשו זאת.
שנה אחת לאחר מכן... ובכן... COVID עדיין משתולל. יש גרסה חדשה שכולנו צופים כמו נצים. רובנו בשלים (או יהיה לעזאזל בקרוב) למשך זריקת דחף. וחיים, לפחות בשבילי, מרגיש כמו סוג חדש של חלום חום שהוא שילוב מגוחך של 'נורמליות' כפויה, שחיקה מוחלטת, ותחושת עסוק שפשוט לא התגעגעתי בימים הראשונים של חיי המגיפה. האם זה מוזר לומר שאני מתגעגע לעונה שבה אפיתי לחם כל שבוע והורדתי למרפסת הקדמית לחברים ולמשפחה שלי?
אני מרגיש בר מזל בלי סוף שאשתי (עדיין כל כך כיף להגיד) וסחטתי את החתונה שלנו בקיץ שעבר במהלך בועת זמן קטנה בין גל החיסונים הראשון, וגרסת הדלתא. למעשה, לחזור לפוסט של השנה שעברה שכתבתי בזמן הזה היה ממש מאיר עיניים...
מצאתי את עצמי עם דמעות לא פחות מחמש פעמים בחודש שעבר כשדיברתי עם מישהו ושומע "תתקשר אלינו כשההנחיות ישתנו או שיש חיסון". אני אליי: 'אמממ... מה? אני לא יכול להיות האדם היחיד שאמרת לו את זה. אני לא יכול לשים אחיזה רכה על דייט? לא... בסדר.' ו, עם חלק משיעורי התמותה והזיהומים היומי הגבוהים ביותר, עד היום... אני יודעת שאני לא היחידה שמוצאת את עצמה פשוט יושבת בעצב ועצבנית על כל זה. קשה לתכנן חתונה, יום שמח ומרגש, בזמן שהעולם ממשיך להתפורר מחוץ לדלת שלי.
אני כאן כדי לספר לכם הכל (ועבר אותי) דבר אחד... אתה תגיע לצד השני. בדרך זו או אחרת. החתונה שלנו הייתה קבוצה קטנטנה שנדחסה לרגע בר מזל שבו העולם הרגיש בטוח במקצת. אולי שלך יהיה א ביקור בבית המשפט, מסיבה בחצר האחורית, או מלא-vaxxed, נבדק במלואו, חתונת חלומותיך בגודל מלא. (עוד על המחשבות האחרונות שלנו על vacxing ובדיקות לחתונות כאן.) אולי זה עתה התארסת, או שכבר דחית כמה פעמים יותר מדי. עבור רבים מאלה... אני מצטער, ואני רואה אותך. אבל אתה תצא מהצד השני, ואתה תהיה נשוי לאדם שאתה הכי אוהב. הישאר בקורס, היו סבלניים אליך ואחד כלפי השני, ולהחזיק בתקווה ובאמונה. יש לך את זה.
לגבי המגיפה הזו... היא חייבת להסתיים מתישהו נכון? ימין?
בינתיים... איך אתה מחזיק מעמד? כאילו... מה שלומך באמת? זה המקום שלך לפרוק, לִצְעוֹק, לִצְחוֹק, בוכה, שתפו... ספרו לנו על הזכיות שלכם, הדברים שמרגישים קשים, לשאול שאלות, בקש עצה... זה השרשור הפתוח שלך. תגיע לזה. נתראה ב 2022 (וואו!).